<h1>סמ"ג עשין דרבנן סימן ב'</h1>
<h2>דף סא.</h2>
מי שהיה לפניו מת וכלה מניח את הכלה ומתעסק במת וכן הוא אומר לב חכמים בבית אבל, מת וכלה שפגעו זה בזה בדרך מעבירין המת מלפני הכלה והכל עוברין מלפני המלך (ע"פ רמב"ם אבל פי"ד ה"ח) כדאיתא בכתובות פ"ב (י"ז א'). עוד שם מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה, אומר מורי רבינו יהודה [ד]דווקא בשעת הוצאה וקבורה מבטלין (מו"ק כ"ז ב' תד"ה אסורין). ובפ"ק דמגילה (ג' ב') משמע [ד]דווקא להוצאת מת מצוה מבטלין שאומר מת מצוה ותלמוד תורה מת מצוה עדיף אבל בתוספות (שם ובכתובות י"ז א' ד"ה להוצאת) פירשו דלאו דווקא נקט מת מצוה לענין זה אלא נקטיה לדברים אחרים שמביא שם. ובירושלמי דאלו עוברין (פסחים דף כ"ד א') גרסינן רבי אבהו שלח רבי חנינא בריה [יזכה] בטבריא, אתון אמרין ליה גמול חסד הוא שלח ליה המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך בטבריא כבר נמנו בעליית בית אריס בלוד שהתלמוד קודם למעשה רבנן דקיסרין אמרין הדא דאת אמר אם יש שם מי שיעשה אבל [אם] אין שם מי שיעשה המעשה קודם לתלמוד. עוד שם (כתובות שם), מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת [ולהכנסת כלה לחופה] במה דברים אמורים כשאין לו כל צרכו אבל יש לו כל צרכו אין מבטלין, אבל אותם שאין לומדים חייבין להתעסק עמו (ע"פ רמב"ם שם ה"ט). ואמרינן במועד קטן (כ"ז ב') מת בעיר כל בני העיר אסורין בעשיית מלאכה עד שיקברוהו ואם יש חבורתא מותרין, פירוש שיש חבורות המתחלקין להתעסק במתים שמאחר שיש שם מי שיתעסק בצרכיו מותרין (ע"פ רמב"ם שם ה"י). תלמיד חכם שמת אם לא היו עמו ששים ריבוא מבטלין תלמוד תורה להוצאתו היו שם ששים ריבוא אין מבטלין ואם היה רב מלמד לאחרים אין לו שיעור אלא מבטלין הכל להוצאתו (ע"פ רמב"ם שם הי"א ע"ש). ופסק בשאלתות דרב אחאי (ל"ד הו"ד בכתובות י"ז ב' תד"ה אבל) דממילא שמעינן דלמאן דלא קרי ולא תני אין מבטלין אם יש לו מתעסקין כדי קבורה בעלמא. קוברין מתי גוים ומנחמין אבליהם ומבקרין חוליהם מפני דרכי שלום (רמב"ם שם הי"ב) כדאיתא בפרק הניזקין (גיטין ס"א א').
